<h1>שאילתות פרשת משפטים שאילתא ס'</h1>
<h2>דף מז:</h2>
שאילתא אילו מאן דנסיב איתתא מיחייב בשארה כסותה ועונתה שנאמר ואם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע תנו רבנן שארה אלו המזונות וכן הוא אומר ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו כסותה כמשמעה ועונתה זו עונה וכן הוא אומר אם תענה את בנותי רבי אליעזר אומר שארה זו עונה וכן הוא אומר איש איש אל כל שאר בשרו לא [תקרבו] (תקח) כסותה כמשמעה עונה אלו המזונות וכן הוא אומר ויענך וירעיבך [מ"ח.] רבי אליעזר בן יעקב אומר שארה כסותה לפום שארה תן כסותה שלא יתן של ילדה לזקנה ושל זקינה לילדה כסותה ועונתה לפום עונה תן כסותה שלא יתן חדשים בימות החמה ושחוקים בימות הגשמים [שם] תני רב יוסף שארה זו קירוב בשר שלא ינהג בה מנהג פרסיי' שמשמשין מטותיהן בלבושיהן מסייעא ליה לרב הונא דאמר כל האומר אי איפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה אלמא קסבר רבי אליעזר בן יעקב כוליה קרא בכסות משתעי עונה לא צריכה קרא מזונות תקנתא דרבנן דתניא תיקנו רבנן מזונותיה תחת מעשה ידיה ופרקונה תחת כתובתה לפיכך בעל אכיל פירות פירות מאן דכר שמייהו חסורי מיחסרא והכי קתני תקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה ופירקונה תחת פירות וקבורתה תחת כתובתה לפיכך בעל אוכל פירות איפוך אנא אמר אביי [כ"ז משולל הבנה וליתא לפנינו] לעולם לא תיפוך מאי טעמא תיקנו מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי.
<h2>דף נח:</h2>
ברם צריך אילו אשה דאמרה לא בעינא מזונות ולא מעה כסף לצורכי ומעשה ידיי ליהוו דילי מי שמעינן לה אי לא מי אמרינן עיקר תקנתא לדילה עבדו רבנן דתיתזין מבעל והיא קא אמרה לא בעינא או דילמא עיקר תקנתא לדיליה עבדו רבנן דליהוו מעשה ידיה לבעלה ת"ש דאמר רב הונא אמר רב יכולה אשה לומר איני ניזונת ואיני עושה אלמא עיקר תקנתא לדילה עבדו רבנן והיא קא אמרה לא קא בעינא [פ"ג.] וכדרבא דאמר כל האומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זאת שומעין לו והא קתני תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה איפוך אימא תיקנו מעשה ידיה תחת מזונותיה לאפוקי דרבי שמעון בן לקיש מתוך שיכול לכופה על מעשה ידיה יכול לומר לה טול מעשה ידייך במזונותייך נעשה כאומר לה יקדשו ידים לעושיהם והילכתא כרב הונא אמר רב.
